לא. אף שרבי נחמן היה צדיק וקדוש שעמד בלב המסורת היהודית – דבריו נוגעים בנפש האוניברסלית, האנושית. כל מי שמבקש אמת, חיבור פנימי, ריפוי לנפש או תקווה – ימצא במכתבים האלו הד והשראה. אם אתה אדם שמרגיש, שמחפש, ששואל – זה מספיק. אתה מוזמן לפתוח את הלב, ללא תנאים.

"עלים לתרופה" איננו ספר נבואות, אלא מרחב של שיחה פנימית עמוקה. לא מדובר בקסם חיצוני – אלא בקשר חי שמתהווה בינך לבין דבריו של צדיק שידע כאב, פחד, ייאוש – וגם התעלות, שמחה, תקווה ואמונה. כשאתה ניגש למכתב מתוך לב אמיתי, מתוך שאלה פנימית כנה – תמצא שהמילים פונות אליך, מדברות בדיוק אל הנקודה שלך.

לא. רבי נחמן – דרך מכתבי תלמידו הנאמן, רבי נתן – פונה ללב האדם, לא לסגנון חייו. הספר אינו מחפש צדיקים אלא מחבק בני אדם – כאלה שמרגישים ריקים, מבולבלים, שבורים – או פשוט מחפשים יותר.

לפעמים מכתב מתוך "עלים לתרופה" ירגיש לא ברור. אולי תיתקל במילים שאינן מובנות, או בתחושה שהחיבור לא שלם. תוכל גם להתייעץ עם אדם שמבין ברוחו של רבי נחמן – מישהו שיכול לעזור לך לפרש, לא לכפות.

היופי שבספר הוא שאין צורך למסור שום פרט מזהה. אין מערכת, אין אחסון נתונים – רק אתה, המכתב, והלב שלך. זה דיאלוג פנימי, אישי, שקט – בלי שיפוט, בלי מעקב.

לא. הספר ניתן באהבה – ואין עליו תג מחיר. אם תרגיש חיבור – תוכל לתת צדקה, לא כחובה אלא כהכרת תודה.

אם מצאת במכתב כיוון, עצה או השראה – פעל על פיה. אין צורך "לחזור בתשובה" במובן הדתי – אלא לחזור אל הלב.

זה קורה. לפעמים – לא כי אין תשובה, אלא כי עדיין לא פתחנו את הדלת מבפנים.
נסה פשוט לשוב ולפגוש את הספר, בלי דרישה. אולי התשובה עמוד אחד לפני – או שאולי השקט הוא התשובה.

המנהג הוא לפתוח אינטואיטיבית – "כפי שנפתח", ושם למצוא מכתב. אם נמשך לעמוד נוסף – ממשיכים. אם מתחיל בעמוד קודם – חוזרים. השתדל למצוא את הדיבור שנפתח לפניך, לא את כולו – אלא את מה שפגש אותך.

גם לזה יש מקום. הספק אינו אויב – אלא שער לשיחה עמוקה יותר.

"עלים לתרופה" הוא לא רק ספר – הוא מרחב פנימי, מכתב פתוח בין נשמה לשורשה.
רבי נתן כתב – ורבי נחמן מדבר דרכו.
ואתה? פשוט תהיה שם. תפתח. תכתוב. תקשיב. תגלה: אתה לא לבד.